רק מילים טובות אתן לך, אעטוף אותך בם כשמיכה רכה, היא תחמם
אותך, היא תגרום לך להיות מאושרת.
החיוך הזה, הוא טוב כל כך, כל פעם שאביט בפנייך אמסור לך כמה
מילים טובות, שיחזרו אליי חזרה כזוג שפתיים רכות, מתפתלות
לחיוך הקטן, לחום שיציף את גופי, ויגרום גם לי להיות מאושר.
נעלה אל המגדל הכי גבוה בעולם, והפרחים יפרחו בכל פינה, השמש
תלטף את הנמשים הקטנטנים שעל פנייך, וזרועותייך יאחזו בי
בעדינות מפוחדת. את נבהלת מהגובה, אני מבין ומחזיק אותך בשקט,
לוחש לך כמה מילים טובות, הן מעלים את האור בעיניים הגדולות
שלך.
אני רוצה לשבת איתך על ספסל, סתם כך, מול שקיעה שיורדת בפרדס
הישן, להשעין את ראשי על צווארך, המחמם, המנחם.
אני יודע, תמיד אוכל למצוא בך את השקט שלי, את מבינה אותי יותר
מכל, את מצליחה לקרוא אותי, למרות שאני אומר ההפך, ואם את לא
מגיעה אל הנקודה הנכונה, את מנסה תמיד, מחפשת את הנסתר. ביום
מן הימים, עוד אעניק לך אותו, ואת, את עוד תחשבי שאני מיוחד.
בינתיים אסגור את מילותיי הטובות בתוך מעטפה, אאטום אותה
בחוזקה, ואכניסה אל המגירה הנסתרת מכולן.
המילים, הן שייכות רק לך, אך בשביל לקבלן, חכי נא, שאצא ממסכת
הילדות.

קטע מעט לא מגובש, ניסיתי לא לא להיבנות על בנאליות.
(עכשיו אתם צריכים להגיד היכן יש מקום לשיפור!)