|
נשמתי עמוקות
מול עינייך
הנבלעות בשלי
בראשי.
דמיינתי מגע
ידייך על גופי
בדמיוני הפרוע
מארץ הדמיונות.
עברה במוחי
מחשבת שיחה
עמך.
המציאות מראה זוויות אחרות,
אי הדדיות מסחררת.
דמותך צועדת
בעולם עטוף
אשליות מתוקות.
והיא אינה חדלה
מלצעוד. |
|
|
"היה זה יום
אביב בברלין
הנצורה. הפרחים
פרחו, הציפורים
צייצו, היטלר
ואווה בראון
התאבדו. ז'דק
נכנס לחדרו..."
המקום השלישי
ברשימת הפתיחות
הגרועות בכל
הזמנים לרומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.