"הלו" נשמעה לחישה מהכיוון השני "מי זה?" שאל בתמיהה כי זיהה
את הקול.
"לא משנה, עזוב, תשכח את השיחה הזאת" הוא סגר את הטלפון וחזר
לשינה.
הוא קם בסביבות שש או שבע בערב ולקח לעצמו משהו לאכול. הוא
זכר  את השיחה ההיא כשפתאום עלה לו החשק. הוא התחיל להתקשר
לחברים, לבדוק מה עושים, בסוף הוא החליט שהוא יורד לעיר מה
שיהיה יהיה.
התקלח, התגלח, בקיצור התכונן ליציאה. במעמקיו קיווה שאולי הפעם
הוא ימצא בחורה טובה אבל הוא ידע שעד שהוא לא יהפוך להיות קצת
פחות בחור טוב זה לא יקרה.
אתם מבינים, הוא מהבחורים האלו שתמיד שומרים על החברים שלהם
ותמיד יציעו עזרה ומסתבר שהביטוי "בחורים טובים מסיימים
אחרונים" הוא נכון כמו כל דבר אחר.
הגיע לעיר, התיישב בבר, הזמין שוט וודקה ואמר: אולי הפעם אני
יעשה שטויות...
הוא ישב בשקט שלו, מדי פעם דיבר עם אנשים אחרים אבל הוא לא
חיפש את זה, הוא אהב את השקט שלו. הרבה פעמים הוא תהה איך יכול
להיות שהוא אוהב לרדת לעיר כל כך. הוא לא אוהב להיות במרכז
העניינים, הוא גם לא שותה הרבה אבל... משהו במקום פשוט משך
אותו כל פעם מחדש.
הם יצאו מהפאב והלכו לשבת במקום אחר. הם התיישבו במקום אחר.
פתאום בזווית של העין שלו הוא קלט אותה, היא חזרה, בלונדינית
יפה. הוא החליט לא לומר שלום הפעם. אם היא רוצה שהיא תבוא נמאס
לו לרדוף אחריה. כצפוי היא לא באה, הוא נלחם ברצון לבוא
אחריה... חבריו הלכו לשבת על הברזלים והוא החליט לבוא איתם,
שלא ימותו או משהו כזה...
הוא ראה אותה שוב, כבר לא היה איכפת לה. הוא לקח את הגיטרה
והתחיל לנגן... היה בו משהו בבחור, הוא לא שר נורא יפה, הוא לא
ניגן נורא יפה אבל משהו בחוסר המושלמות שלו היה נורא מרתק.
אנשים פחדו לגשת אליו... בגלל שהוא נורא שקט?
היא התקרבה, אמרה שלום. הוא כמעין מתעלם לחש לה "הי..." היא
הבינה מה קורה אבל לא ויתרה. כשהתחיל להתייחס פתאום היא חזרה
לשחק משחקים , "את יודעת מה? נשבר לי הזין." פעם ראשונה שהעז
להגיד מה שעל מחשיבותיו. בהלם הסתכלה היה נראה כאילו נדלקת
יותר... פתאום גם הוא ילד רע, נישקה אותו בתשוקה שהייתה חסרה
בפעמים הקודמות. היא הציעה שילכו לבית שלה.
"לא! בשביל מה שתפגעי בי?" כמובן שאמרה לו שהפעם זה יהיה שונה
אבל... כשלבסוף נענה לה הכול חזר לקדמותו שוב התעלמויות ושוב
סלידה מהבחור הטוב...
הוא החליט שמעכשיו אין כזה דבר... בחור טוב, בחור רע זה הכל
הדרך שלהם לעזוב.
"אהבה היא אלא רק אשליה של המוח" עצוב שככה הוא מאמין עכשיו
אבל מה הוא יכול לעשות? להמשיך להיכוות.
זה נגמר.
אז עכשיו יש רק משהו אחד שאפשר לשאול: בחורים טובים באמת
מסיימים אחרונים? אני חושב שכן.