ליסה קופר / שש וחצי בבוקר |
כל הלילה צחקתי, כל כך כיף לשכוח מי אני
כל כוס מערפלת את הכאב המוכר
ועכשיו במיטה כל כך לבד לי ומר.
שש וחצי בבוקר, רוצה רק לבכות
ובין חושך לאור נעלמים העקבות
התחושה מנקרת - בכאב שנשאר
ובין השמיכות גופי כל כך קר.
שש וחצי בבוקר, כמעט ואהבתי אותך
ואז שוב הזכרת - את ריחוקך.
שש וחצי בבוקר, ובעולם את לבד.
ומה כבר ביקשת?
רק חיבוק שאבד...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|