מעולם ידעתי מי אני
ומעולם חיכיתי לפגוש בך
ואני תוהה מתי ברגע נחפז
נחליט להמחיז את הסרט
ואכרות את ראשך בענף גלדיולה
ואאסוף את ראשך בנייר מרשרש
אשמור אותך איתי לנצח
תשא מניפסטים, תכתוב שירה
תכסה בדמך על הקיר את הכתם
זה לא יספיק
לעולם לא תהיה משורר
בימינו אין עילויים כאלה
שיודעים למצוץ ולכתוב שירה
בחורים שיודעים להיות בחורה
[מין הוא קלישאה של המאה ה-20]
שחור ולבן, יש ואין
פעם ידעו לעשות את זה
[פעם ידעו לעשות הכל]
ואני אינני יודע מי אני
אולי מעולם לא חיכיתי לך
אולי כולך רגע נחפז שלא קטפתי בזמן
רעיון נשגב שלא הגשמתי
ניצוץ שמחזרתי, סיום נדוש
לשיר שטרם התחלתי לכתוב
לחיים שטרם הספקתי לברוא |
