|
החול ניכנס לעיניים
מסמא את לבי מחום אוויר הלילה הכחלחל
משהו מצורות העננים נירשם בהכרה
כדפוס כיפת השמיים.
דמויות עירום רוחצות בחלל המים
הגוף היוצא מהים לופת את חושי
לתוך תבנית וונוסאית של עוצמה
מתאר איברים בתנועה מגית.
אני רוקד את אוויר העולם
דרך ציורי רגליים בחול
עשן המדורה מרצד אדוות
צירי הכוכבים מיצרים מסד.
הירח שוקע באדום באופק המערב
שלד הטרולר נאגד אל החוף
החול נירקם אל גוף המתכת
בשכבות פועמות של זמן. |
|
|
בחיי, האור בתחת
שלי לא מסכים
להיכבות.
שפרירית, והפעם
באמת במצוקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.