היא יפה בחושך, כשאף אחד לא מסתכל.
היא יפה בחושך, כשאף אחד לא יכול להעביר ביקורת, רק בחושך היא
יפה, כשעיניים ירוקות חתוליות בורקות, ואישיות נהדרת נפתחת
לעיניי כל.
היא יפה רק בחושך, באור היא סתם מפלצת, פניי מכשפה, עף עקום
ופרצוף מעוות, אף אחד לא אוהב אותה באור, כשמבחינים בה פתאום
היא נעלמת, ומה שנשאר זו רק הדמות המצולקת.
בהתחלה היא לא הייתה כזו, החיים עשו לה זאת.
היא יפה בחושך, גם אהובה מכבה את האור כדי לנשקה, כי בחושך היא
עצמה, בחושך היא הנסיכה, באור היא המוזרה.
כל אחד קורן באור מלבדה, כל אחד יפה, כזה או אחר, בולט בדרך
מסוימת, שמשקפת אותו בצורה הטובה ביותר, כל אחד יפה באור,
מלבדה.
היא יפה בחושך, רק בחושך תשמע אותה, באור היא שותקת, רק בחושך
היא תהיה חכמה, באור היא תהיה מנודה, רק בחושך היא תבלוט, תציג
את היופי האמיתי שלה.
אמא ואבא אמרו תמיד שהיא ברבור בהתהוות, שיום אחד הברווז יקבל
נוצות צחורות, יגדל ויהפוך לנסיכה קטנה שתמיד הם רצו.
אבל הם יודעים שזה לא נכון, ככל שיעבור הזמן הברווז יהפוך
ליצור מוזר, מלא בקליפות שבורות ושלמות, בעובי שונה, בצבעים
אפורים.
פעם הקליפות היו המגננות שלה, עכשיו הן רק מצלקות אותה יותר.
היא יפה רק בחושך, אז מה? שתהיה, כך או כך, אף אחד ממילא לא
מסתכל.