יש לה יצר הרס עצמי,
מודעת ובכל זאת פוגעת בעצמה.
מזניחה עצמה לרוב.
חשה בדידות, שאין מבינים אותה.
שרואים ולא מאמינים לסיפורה.
מזלזלים בה.
התודעה מתפרצת החוצה,
נשברת לאלפי רסיסים.
אלפי רסיסים שהם כולם מרכיבים יחד את ה"אני",
שונים זה מזה, אולי שונאים זה את זה.
עתים נאחזת באמונת ואהבת האל כדי לשרוד
עתים מטיחה לעברו האשמות וזורקת אמונתה.
שוכחת לפעמים כמה כוח יש לה,
כמה אהבה יש לה להעניק.
מיואשת.
מכחישה, מתנתקת.
פניה של המדינה הפוסט-טראומטית שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.