|
בהתחלה זה מרגיש כמו
אגרוף ומיד אחר כך
התחושה הופכת למשיכה
קצובה וממכרת.
יד בלתי נראית - בלתי קיימת
מושכת אותך מעי אחר מעי
מתוך הקורקבן.
העיניים נעצמות בתקווה
שכשהן ייפתחו שוב מתישהו -
אי שם בעתיד -
היד תעלם ותשאיר מאחור גם
קצת מעצמך. |
|
|
"איבדתי את
הלשון, אז
התחלתי לכתוב
סיפורים. כשהיא
סוף-סוף צמחה
מחדש, כבר לא
יכולתי
להיגמל."
שמואל
איציקוביץ',
בהצהרה חושפנית
בספרו
האוטוביוגרפי
החמישי "הים
הכחול אינו
מתכופף לצלילי
הרוח הנשברת." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.