[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יונתן קלוסקי
/
סיפור בלי התחלה

ואז הגיע יום שישי ואיזה פיקניק ואיזה נעליים, סתם המציא משהו
כדי שהאימא תרד לו מהחיים, ושוב ישב בבית כל היום בסלון, חוץ
משעתיים שבהן הסתובב ברחובות כדי לחפש מילוי ל"טורבו" כי
בקיוסק של חיימק'ה לא היה, וזה מוזר כי הוא קונה אצלו כבר
שנתיים, אבל הפעם לא היה והוא הרגיש שמשהו לא בסדר, אולי בגלל
המיתון, אומרים שתהיה שנה קשה. ואז הוא חזר הביתה וישב עוד
שלוש שעות מול התמונה שלהם מסיני ואולי גם בכה, אולי רק נכנס
לו עשן מהסיגריה או טיפה אבק כי העוזרת גם השבוע הבריזה לו כי
הוא הבטיח שישלם לה, אבל גם זה מזמן והיא כבר לא מאמינה לו
יותר.
בשמונה בערב אימא שלו התקשרה, הוא ידע שזאת היא עוד לפני שענה
ולא היה לו חשק לענות אבל הרים כי בכל זאת הרגיש קצת בודד. היא
התקשרה רק לוודא שהוא עושה חיים עם החבר'ה וגם אכל כמו שצריך
והוא אמר שבטח ואיזו שאלה ואפילו יוסי וגיא מוסרים לה ד"ש ובטח
שהם יקפצו לבקר, לזכר אותם הימים שהיו באים לאפטר בשלישי או
רביעי והיא הייתה מכינה להם שניצלים ופירה מבטטות כתומות
וגדולות שגדלו אצלם בגינה. הוא אמר שהוא חייב לזוז, הם הולכים
כל החבר'ה לקולנוע ואחר כך לשתות משהו. הוא לא האמין שהיא תקנה
את זה, אבל גם לא היה לו אכפת. יכול להיות שעדיין הרגיש ילד,
למרות שהתחיל כבר להקריח ובעוד שבוע יהיה בן 26. ותמיד היה לו
קשה לשקר, במיוחד לאימא שלו, ככה קיווה בכל מקרה. אחרי שניתק
לה הלך להתקלח וברקע שמע את עליזה השכנה ממול צועקת על בעלה
שהוא בוגד וחלאה ונמאס לה והיא עוזבת, ואת בעלה מגיב מדי פעם
ב"מה את רוצה?" חלש כזה, כמעט כנוע, ואחרי כמה דקות היה פתאום
שקט שרק המים שזרמו לחור בניקוז ניגנו ברקע והוא חשב לעצמו
שבטח הוא רצח אותה והתאבד כי הם רבים כבר שנים, אבל כשיצא
מהמקלחת היא דפקה בדלת וביקשה סוכר וקצת חלב, כי להם נגמר והוא
אמר שבטח, אבל בדרך למטבח נזכר ששכח לקנות וחזר אליה רק עם
סוכר וחיוך מתנצל. הוא היה בטוח שהיו לה מוקדם יותר כפתורים
בחולצה שחשפה את מרומי שדיה. היא הייתה אישה נאה, טיפה מבוגרת
או אולי בעצם רק חבולה במקצת מתשע שנות נישואין לאיזה אידיוט
שקורא לעצמו בעלה. עכשיו היא עמדה בבית שלו, מחכה שייתן לה
סוכר או משהו אחר במקום והוא חשב רק על איפה לעזאזל הוא שם את
הסיגריות ואיך הוא מתחמק מהארוחה המשפחתית גם מחר. הוא הפסיק
לחשוב באיזשהו שלב, כי היא התחילה לגנוח כמו פרה מיוחמת וזה
קטע את רצף המחשבות וגם התחיל לכאוב לו הגב מהקפיצות שלה אז
הוא פשוט עצם את עיניו וחיכה שהיא תגמור.
בימים הבאים היה ברור לו שמשהו השתנה, אולי בו, אולי בעולם,
אולי בלבוש של השכנה שהייתה באה בכל ערב לבקש סוכר וחלב ואולי
רק במזג האוויר. אז בבוקר אחד, שהשעון המעורר לא עבד כי נגמרו
לו הבטריות ובדיוק השמש לא זרחה והוא איחר לעבודה, הוא החליט
לקנות מעיל רוח, וזאת נראתה לו ההחלטה הכי הגיונית שעשה מזה
זמן רב. יותר טובה אפילו מהפעם שמשכן את המכונית כדי לטוס
לאיזה שבוע וחצי לאמסטרדם בשביל להריח קצת חו"ל. וכשחזר הביתה
והסתכל במראה, הוא החזיק את הפוני עם היד ככה למעלה ודמיין
שהוא ג'יימס דין, ככה עם המעיל השחור ועם אוטו אחד ממושכן. אחר
כך ישב בסלון עם בירה ויד שליטפה את הריץ'-רץ' של המעיל ואפילו
לא שם לב שהשכנה נכנסה, רק שיחק עם הריץ'-רץ' למעלה ולמטה
בתיאום די מפתיע עם תנועות הראש שלה. היה נדמה לו שהוא מאבד את
זה, את המודעות העצמית, שהוא נוטה להיתפס לרגעים בלתי ברורים
שמתארכים עם הזמן ומשתלטים לו על החיים. הוא דווקא חשב שהוא
מחזיק מעמד יפה עד שיום אחד גילה ששוב שכח לקנות חלב ולא ידע
מה לעשות כששמע את הדפיקות המוכרות בדלת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היתרון הגדול של
ההולכים יחפים-
לעולם לא יתקע
להם נעץ בנעל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/9/07 10:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן קלוסקי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה