ברוך מרדכי הרואה טווית עולם בפלך,
המציל את בן נח מזיממת ביגתן ותרש,
היושב חגור שק ומלא יגון בשער המלך,
שאינו כורע בפני המן, ומציל מעצת זרש.

ארור המן הרוצה בבריות מתרפסות ומשתתקות,
המנתב את דרכו כעובד כוכבים ומזלות,
רודף כבוד אך שוכחו כשנופל על מיטת מלכות,
החותם בטבעת המלך והתאב לשלוט.

ברוכה אסתר, מנשים בארמון תבורך בת אביחיל,
המוותרת בהליכתה אל בעלה על הטרקלין והפרוזדור,
שאינה מחרישה ואינה בוחרת בשתיקה, בת החיל,
הנלחמת בעוכר ישראל ומתייצבת כנגדו.

ארורה זרש, אשת האגגי, על שכשלה בבחירה,
היולדת בני רשעים, מפרשנדתא ועד ויזתא,
המייעצת עצות אחיתופל והדבקה בשכן רע,
ארורה את זרש על שבחרת בבעל בן המדתא.

ברוכים אתם יהודי שושן הגיבורים והנכונים
לצום על מלכתכם, בת עמכם הטהורה,
ובשמחתכם עלי רווח והצלה גם נותנים לאביונים,
צהלו, רננו ושימחו בני שושן הבירה.

ארורים אתם, תושבי פרס ומדי,
על שהחרשתם בעת הזאת ודמיתם לדגים,
על ששתיתם לשוכרה וסבאתם עד בלי די,
ועל שלא תליתם במו ידיכם את בני האגגי.

ברוך אתה, מלך עליון, מצמיח קרן ישועה,
המציל את סריסיו מעצת אחשדרפנים.
מי ייתן ותצילנו גם בזאת השעה,
מעצת עמלק הרעה ומהסתר פנים.