פרינסס דרים / דיבוק |
שעם כל הטכנולוגיה
זה מרגיש יותר מתמיד
רחוק
לפעמים השקט מתגנב
בלי שאני מרגישה
חודר אל תוך העצמות
אל תוך מחזור הדם
עמוק
כל מה שאני רוצה
זה לכרוע על ברכיי
ולהושיט לך יד חוצת אוקיינוסים
וגבולות
לבקש סליחה על כל מה שעשיתי
וכל מה שאני
עומדת לעשות
לייבב את נשמתי החוצה
להקיא את הפחד
להתרוקן בבת אחת מכל המטען
מכל הדמעות
להתאבד אל תוכך
עד שלא ישאר ממני דבר
אלא ערימה של אבק
ואכזבות
יולי 2007
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|