|
בשקט בשקט בין הרעש הלבן
אני עוזב לברר איכן אני נמצא
מדביק פתק על מצחך
"עזבתי, אולי לא אשוב..."
"... אחזור מייד"
לא בקלות תופס עמדה
מרווח את מרפקיי בקרקע
את על הכוונת
לוחש אל האוויר
"לא עכשיו..."
"... אין לי זמן לחלומות"
בדממת המדרכה החשוכה
לופת את צלעותייך
ניצוץ של אושר בוהק בך
"חזרת..." את לוחשת
"... רק עד מחר" אני עונה. |
|
|
למה? איש עם
תלתלים ושפם,
שנראה כאלו יצא
מהחדשות
בפלסטינאית מדבר
עם גרביים בצורה
של חיות, זה כבר
יותר טוב?
המרגל הלא מועיל
ממקלטי החינוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.