|
בשקט בשקט בין הרעש הלבן
אני עוזב לברר איכן אני נמצא
מדביק פתק על מצחך
"עזבתי, אולי לא אשוב..."
"... אחזור מייד"
לא בקלות תופס עמדה
מרווח את מרפקיי בקרקע
את על הכוונת
לוחש אל האוויר
"לא עכשיו..."
"... אין לי זמן לחלומות"
בדממת המדרכה החשוכה
לופת את צלעותייך
ניצוץ של אושר בוהק בך
"חזרת..." את לוחשת
"... רק עד מחר" אני עונה. |
|
|
לעזאזל!
איזה בן אלף אחד
קרא את אחד
הסיפורים שלי,
וכתב בביקורת
שלו שהוא מאוד
מלודרמטי!!!
איזה חוצפה!!!
הוא בכלל קרא את
הסיפור?!
תאמינו לי,
עברתי על הסיפור
הזה אלף פעם,
ואני לא מבין מה
לא דרמטי בו!!!
ץ סופית מטיח
האשמות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.