ת. יפעת / סיוון |
סיגריה אחרונה בערב
וריח גשם ראשון תמידי.
אתה,
תקוע בבועת החורף שלך
וכולם, חיים, מרגישים -
סתיו וחורף ואביב וקיץ
ושוב סתיו.
האהבה שהייתה שלך וקפאה ממזמן,
מפשירה בשבילם בשמש חמה של
סיוון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|