ובכה

ובכה את מות הנפש,
את תום האהבה

ובכה
ובכה את סוף הכיסופים,
את בוא השקט הגדול והנורא,
את הרעב המתמיד שהושבע,
אולי לתמיד

ובכה
את ביאת הדממה,
את חוסר התזוזה,
את חוסר הרצון,
והידמה לפסל - ושתוק
שקט נורא ומבורך, איום ונפלא

ובכה
את חוסר היכולת לחוש,
את הלהבים היוצאים מגופך ומבתרים
מבלי רצון או עם
כל גוף המתקרב,
כל נפש השולחת
יד או רגל

ועטה
את גלימת האכזריות,
השנאה, הבדידות והריקנות

ויהי לאחר השבעה
שממילא נדמתה לימי חול -
צא אל העולם,
מת מהלך
שמח ומאושר