"סליחה..."
"כן?"
"אתה במקרה אורי ? אורי גזנל?"
"כן, מי מחפש?"
"אורי ! אורי, זאת יעל, היינו ביחד ביסודי, ישבת לידי בשיעור
מתמטיקה וספרנו את הדקות עם החשבונייה..."
"אמממ.... מה ?"
"נו, אתה לא זוכר"
"לא, היסודי היה לפני הרבה זמן"
"אז מה, נו , זה היה זמינם טובים."
"אמממ.... יעל... רצית משהו?"
"אה, כן, רציתי לשאול אם אתה יכול להלוות לי קצת כסף?"
"מה זאת אומרת? מה את רוצה?"
"אני צריכה איזה עשרים אלף וזהו . קטן עליך."
"תגידי לי את התחרפנת?! עשרים אלף שקל? בגלל שישבתי לידיך
ביסודי?"
"אורי, אורי, אורי, אתה נשארת בדיוק כמו בכיתה ו'. "
"תקשיבי , אני לא יכול להלוות לך כלום, ואין לי זמן לדבר איתך.
"
"בחיי, היית פלוץ נשארת פלוץ!"
"סליחה?! הייתי פלוץ ?! אני לא הייתי פלוץ. זה שאת היית שרמוטה
בכיתה ו' לא עושה אותי פלוץ!"
"אה כן?! כן?! מה אתה אומר! מה, אתה, אומר!אני הייתי שרמוטה?
בחיי אורי גזנל, תחליף כבר שם!"
ניתוק

זה מוקדש לכל האנשים שעברו את היסודי ויודעים מה זה שכולם
שרמוטות ופלוצים.