הילדים מלקטים את זרדי העצים
לתוך בור באדמה המרושת בגבעולי עשב יבשים
משם תצא אש התמיד ותאחז באוויר הלילה
בזרימת עשן לבנה אפורה.

אחר כך יפרחו גצי פיות כתומים
למרומי השמים הכהים באובך השקיעה
המבוגרים ימלאו לבם במילות רהב
על פשר הסכנה והפחד הנורא מכול.

הצחוק יפקח חורים כמוסים בהכרה
כמעיינות של מים חיים בלבבות הדוממים
העשן יצרוב את העיניים לדמעות מתוקות
ויאחז בבגדים בריחו הפראי.

אז יבוא השקט לעולם
בשירת גחלים רומצת אור
המבטים יתמקדו לשתיקות ממושכות
ואלה יפעמו חלומות בהקיץ.