תינוק קטן נולד מתוכי,
בפרץ שחוק של פליאה קידמתיו
דמיתי כי אתו נולדתי מחדש.
מבט אלכסוני שלח אליי
פיו מחייך ובלחייו גומות חן.
התאהבתי בו מיד -
מונח על חזי.
כה חמוד הפעוט
ניכר שמשתוקק הוא לחיות
על פי התנועה הנמרצת
של ידיו ורגליו הקטנות.
עיניי עם עיניו
פקוחות או עצומות -
על אור אינסוף - שמו אחד,
חולמות, מייחלות.
חיוך מתוק חולף, מרחף
מדי פעם על זוך פניו.
סודות כמוסים מקודדים
לוחשים לו ממעל מלאכים.
מצפינים בו מטמונים.
אך יגדל, כה מהר זה קורה.
ירשמו אצבעותיו
מתוך אש עצורה בעצמותיו
מגילות תווים על תווים
של סערות רגש, ותובנות על,
באופן מסודר ומוקפד.
מטיבי נגן , יפיקו מתוכם
צלילים צלולים,
שירטיטו מיתרי לבבות,
של מאזינים זוכרי שטף -
נהרות עדן מרניני נשמה,
לעד מפכים
מבטיחים רוויה.
יחד עם טעם של עוד.
ועוד.
( י"א מנחם אב תשס"ז)
וזה הבן, עם רעותו,
מיד, בקרוב -יחד
בחופה תחת השמים
לקול מנגינת חתונה
עומדים להתקדש.
לב אם מתפעם מתרגש
מליון ברכות ותפילות
לוחש. מבקש
ינצור אתכם האל
בבואכם.ובצאתכם
עד עולם. |