מורן דה לייט / ימים אטומים |
מרגיש את החלום,
בלב נקוב,
נאבק על עוד זיכרון.
חלומות מתעופפים,
נשכחים, נעלמים,
על פניך הם חולפים,
אתה נשאר עם השירים.
ימים אטומים,
בערפילים סובבים,
את כל כאביך מנסים,
בנחישות להרדים.
מכסים את פצעיך,
באי סדר ודיוק,
מסתירים את תווי פניך,
שבהם חיוכך חקוק.
בחבישה ישנה,
שלא תסתיר דבר,
אתה נזכר בהרגשה,
של רגש מיותר.
והימים שפורצים,
מבין לוחות השנה,
אחר כאבך רצים,
ללא הפסקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|