הגשם ירד כל הלילה,
קודר סוער וכעוס
טיפות גדולות דופקות בחלון
כמו אורח מפחיד מבחוץ.

כך שעות במיטה התהפכתי
משחזר, מנסה להבין
מגלגל בראשי שוב ושוב מילותייך
מיטלטל בין תקוה ליאוש.

ובבוקר פתאום את הופעת
על שפתייך חיוך של מלאך
לקחת את ידי בידייך
כמה אהבתי אותך.

אז חיבקתי אותך בכל כח,
את הנחת את ראשך על כתפי,
שיערך הרטוב מן הגשם
צורב את ריחך באפי.

וברגע של חסד מתוק
לצלילי רעמים רחוקים
העולם נעצר והיית רק שלי.