מבעד לחלון החושך של המציאות
נבטים אליי עיניים זוהרות
חיות פרווה של עיר רפאים
הולכות לאורך גדרות המכוניות הכבויות.

הסמטאות הללו מרדימות את חושי
בהבל פי הרוח הנישאת מן הים
על פני אורות גז לוהטים בכתום
עצי האורן נפרשים כמסכי ענק.

דממה של ליל קיץ חם
פולשת לבשרי היגע גבולות
צל הירח בוהק בעיני הסומאות מרחקים
כעגלי טל של תרום בוקר.

דפנות המכונית צבועות אדום מלוכלך
משיקות למגע ידי הפותחות וסוגרות
את חריצי ההכרה של המכניקה האנושית
פסיעות קצובות של מסורות זיכרון מטושטש.