כשהיא שכבה על החול הקר מיליון קולות נגעו בה
השמש שכבה שם לצידה מביטה בה בדממה,
כל פלאי עולם רצו בה.
נושאת את מבטה גבוה למעלה,
ריקה ממחשבות מלאה בתחושות
היא תצטרך להמשיך הלאה
מתמסרת לתרופות מכורה להזיות.
כשהיא שכבה על החול הקר שחמק לה בין הידיים,
היא עוצמת עיניים מבינה שבינתיים נשארה באותה התנוחה כשחמקה
נשמתה מגופה.
השמש התחלפה בירח מבוהל
זועקת לעזרה כשקולה חבוי בפנים
ואיך הוא לא מבין וכמה שחבל
ואיך הוא לא  הביט לה בפנים?
כשהיא שכבה על החול הקר פתאום הבינה שנגמר...