חורף אך עוד לא גשום
ואני בינתיים נרטבת מהגשם של חיי,
מלטפת עלים שנושרים פרושים לרגליי
זיכרון של סתיו מתרחק מנסה להיאחז,
מחזיקה בריח שלך בשתי ידיים ומתנדף.
כשהכינור שלי משמיע צליל בוכה,
אך מחייכת מבחוץ שותקת אותך.
מלטפת קמטים שנוספו עם הזמן על המצעים שקנינו ביחד.
מכבסת ותולה את דמותי על חבל,
מתקלפת מתחדשת זמן של אבל.
בוא נמשיך לבכות עד שייעצר השעון ונחזיק בזמן בשתי ידיים,
נעצור להיזכר איך ויתרנו פעמיים,
אך עד אז בינתיים נחכה שיתבהר...