כשהכל מתערבב לי בבטן זה יוצא בצורה של דמעה
מחשבה מעורפלת ואני עוד זוכרת, מסרבת לשכוח אותך.
צלילים מתנגנים מילים נכתבות ובין השורות שם אתה,
המציאות מדברת צועקת אך מתהלכת בדרך שלך.


וברגע אחד שנשארתי לבד אוחזת בך בחוזקה,
בולעת נוגעת ונזכרת בריח שלך
ושונאת להפנים שלא היכרתי אותך,
לא ידעתי אם אני או אתה
וצורחת בפנים מנסה להקיא את השתיקה שלך.


שוכבת על צוק מנסה לא לזוז אך רועדת,
רוקדת לבד תחת שמיים אדומים ושותקת,
בשעת זריחה השמש את דמותך מנפצת
מנסה להתעורר, לשחרר, לשכוח לא להיזכר
ואתה לא חוזר.


כשייפול הכוכב שנגע בי אראה אותך שוב,
כשתתפוצץ הבועה שניפחתי אולי אתה תשוב
וכשארגיש אותך בוער בי, נכנס ומתפרץ בי
אתן לחול לזרום בין אצבעותיי, אבלע עוד ממילותיי
ואשחרר...