|
כמיהתי אליך מותרת
רק עד למעטפת הדקיקה של עורי
ומבעד לזאת -
ארשת ביטחון.
ניתן לחבק אותך
אבל לא ללחוץ.
אפשר לנשק אותך
רק בשמחות.
לכתוב לך פתקים
ולחורר אותם בהומור.
לתהות לאן אתה הולך,
להיות אדיש כשתחזור.
אנחנו הרי כבר לא נהיה.
כך שאין צורך
לדבר גלויות.
ומיותר לחלוטין
להכתים אותך ברגשות. |
|
|
"לפני כמה שנים
בכיתתי היה איש
שקראו לו עדי
חן, וילדה בשם
חן אלחנטי.
תחשבו מה היה
קורה אם הם היו
מתחתנים?
מישהו היה בא
אליה ואומר לה:
"חן חן לך חן
חן"
וזה עוד סיפור
אמיתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.