[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עץ עירום
משיל על אדמה קרה
עלים יבשים
של חיים מפוספסים
מתחת לשמיים אפורים
שכל מה שעושים
זה להזכיר
את הבדידות
ואת כל מה שכואב
ולא מתרפא מבפנים.

דמעות עטופות
בממחטה זולה
תלויות על אחד הענפים
היבשים
בין עלים עייפים
שעושים את דרכם
אל הבדידות
של האדמה הסתווית.

בין עלים מקומטים
שוכב גרזן ולהב מבריקה
מקור,
מלוכלך בדם של אהבות
שהוא גדע.
המתכת הקרה
צמאה לאהבה
או לפחות
לדם צמרת ירוקה.

תייר שמפספס רכבת
עומד על הפסים
ולא מאמין שזה קרה לו
שוב
מתיישב על ספסל בודד
מנסה לשמוע
שפה זרה
שלא אומרת לו דבר,
ובין ים של אנשים זרים
הוא נאבד
ומפחד שלא ישוב,
אולי היתה זו הרכבת
האחרונה.

ילד שהולך לישון
עם ההורים
ולא משנה שהוא מפריע
כי המפלצות רודפות
וזה מפחיד
בין שמיכת הפוך
לגב של אבא
הוא מוגן
בינתיים
עד שיגדל
ואיתו גם השדים,
ואבא כבר לא
יראה כזה חזק,
ובסוף יהיה זה האב
שילך לישון איתו.

הנה הגיע החורף
וככה זה נראה,
השמיים מבהיקים
על פלדת סכין חמה.
הנה בא החורף
כל העלים נושרים
נרטבים בגשם
בלי מקום להתחמם.

רק עיניים ירוקות
רודפות לכל אשר תלך
רק כדי לפצוע
את הלב
או מה שנשאר ממנו.
הנה בא החושך
והוא עוטף אותנו
מרדים את כל החושים,
אולי ירדים גם
כמה רגשות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים נמאס לי
משמי ומהמציאות
שרכשתי לעצמי עם
השנים והמעשים,
אז כדיי להקל על
עצמי אני חותם
בשם אחר.





יגאל עמיר,
במחשבות לשינוי
שמו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/8/07 11:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנטואן א. פלרי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה