על המיטה שכבה לה, הגופייה הלבנה, הגופייה שהוא לובש כל לילה
לפני השינה, כבר כמה שנים שהגוף שלו בקושי מחזיק מעמד, אבל זאת
הרוח שנלחמת בקרב על החיים, קרב מתיש ללא מעצורים.
בכל לילה נפתחת מערכה חדשה, בכל לילה מונחת הגופייה הלבנה.

לא, אין מפה דרך חזרה

לדירתו נכנסו שני זרים, מהטיפוסים שלא מאמינים בנסים.
שמעו את טפטוף המים באמבטיה, שמעו אנחות של יסור.
לקחו את כל הרכוש והסתכלו בו, הוא יצא מהאמבט שרק מגבת סביבו,
השפיל את עיניו וביקש רחמים, רעדו שניהם וטענו

לא, אין מפה דרך חזרה

הוא דיבר בשקט, פנה למרומים, הם לא שמעו אותו, הוא חיפש לקרוא
למלאכים, אולי הם יעניקו לו רחמים, הם לא שמעו אותו, פתחו
ביריות, הוא צנח לאחור, המגבת עפה וכך מצאו אותו שוכב במערומיו
עם  3 יריות.

על הרצפה שכבה לה, הגופייה הלבנה, גופייה מלוכלכת בכתמים
אדומים.

לא, אין מפה דרך חזרה