כמה יריות הזנקה מהירות
הן כל מה שדרוש
כדי להניס את אצן המילים הזה
שעוצם בתוכי רק עין אחת
אין יכולת התמדה
אין תחביר
אין מכאניקה מילולית
אין חישוב קץ
אין חסדים
אין שמיכות קיץ
אין חיתוכים
אין קווים
אין שמירת הריון
אין שחרית ואין אחרי
אין בלעדיות
בלי מוות
רצועות הגב עדיפות
על רצועות הברך
אם כבר בשר אדם
אז רצועות גב
ההווה מדבר בלי הרף
והעבר מושתק
בכוח
העבר מלא צלקות
שגוף ההווה מכחיש את קיומן
כמו שמכחישים את קיום הערבי
המים שזרמו בעבר
הם לא מי ההווה
אפשר להריח את זה
למרות בלתי האפשריות של זה
הכל מלא סבוטאג'ים
ההווה מחבל לעבר
בזכות הקיום של זה
אדם רגוע לפני כישלון
מניח הנחות שגויות
לא מאלתר
שוגה בלי משוגה
מאתר את חלקיו ומרכיב שלם
לא מפחד
ולא מתאמץ
הגוף שלו לא ריקודי
וחלקים ממנו קנויים כבר
על ידי סוחרים שאינו מכיר
הוא שוכב על הרצפה
ומאזין
אבי(ר)
האם אין זה מוזר
שמאז
אין לזה ריח?
אין לזה מידות כלל
זה מתיישב היכן שאפשר
ויש משהו שנבנה
שאיש לא רואה אותו
(מחלוני רואים, מחלוני רואים)
האם זה לא מוזר?
מה המסור הזה?
למה הוא משמש ומידי מי?
צליל הבקיעה
צליל הניסור הבולע
לא נמחה
יש משהו שנמחה
שוב
(ממרתפי רואים, כל בוקר)
האם זה אתה?
האם זה לא מוזר
שזה אתה?
ימים ולילות לכדי שנים
לכדי עצמות
(אני מחפש רוח ואינני מוצא מי שיסביר היכן עליי לחפש)
הבוקר עדיין מהיר
(איך חשבתי אחרת?)
אני מרים את שמלת השינה
של הילדה הנערית שלי
ומניח אותה על המיטה
מרקורי נופל
מהשמיים לשולחן
ואני מחליף את הסדינים שלנו
שהוכתמו בזיעה במקום בזרע
אני זוכר כל פרט
מהערב הקיים הזה
שהיה ניצוץ מגרה
ללוחות המחשב
הלא מסוגלים שלי
ואם אני לא מסוגל
אז אף אחד לא
יש לי נטייה להיות
אדם חצוי
הזהות שלי מתנגדת
אבל קולניאליסטית כל
כך
אני שבוי של התפיסות של הגזע שאחראי לי
ואין לי תקנה
אני אדם מרוט בעדר
שמכוון להמתה
אשה אחת ציירה
מה שלא אוכל אני לעולם לצייר
משהו חזק ממנה כבר טבוע
ומשבש אותי
ואני נחנק
בלי ריפוי
הכל משובש
מנגנוני יצירת ההיכרות שלי
בגדו בי
ואני מוקיון
לטוב ולטוב
ולרע
ולרע
ומה קורה אתי
שאני כל כך להוט
אחרי עצמי?
היה לנו אדם שחור משותף אחד
שהיינו מוכנים להיות
אבל הלבנבנות
גבתה את דמי ההרשמה
בנוקשות שלא תיארנו
אני הרשעה קטנה
נושמת בקושי אבל מחויכת
נגד הקיום המר
של האדם הקר
וכל כוחותיי
מופנים לכיוון זה
ומה אעשה עם עצמי
אני לא יודע
עמוד האש שלי
קר
ומוכר לי
היטב מבעבר
הוא חודר אליי ושר
את מילות הכאב
שלי ושלו
ואני משמעות
מאוחר מדי להכחיש את זה
עכשיו
מי עורך דין
ומי רופא
מי זיין הכי יפה
ומי יפה
זו שאלה בהבחנה
לא סתם
פשוט עניין בוער
ותחת
מחומם
אל תסכימו
תגססו
עדיפה גסיסה צדדית
ממוות לא מועיל בגוף ראשון
מישהו בורא
בתוכי
עובר מרוד
בלי תכניות חיסכון
שאני לא ביקשתי
ולא פקששתי
הרבה יותר ממני נדרש
כדי לאייש את המקדש
בדמות אלוהית חסודה נוספת
דוגמת האימא
שהיא | 