גידי מצגר / אסטרונאית שלי |
וכשאיתך בנגיעות עסקתי
ושוב ושוב חדרתי לתוכך
ידעתי ואת ביטאת זאת בשתיקתך הרועמת:
ראשך איננו כאן איתי
את מפנטזת. במי?
ובנענוע אגן ירכייך למול תאוותי
את לא איתי את לא איתי
את שם בנקודת חייך
אחת שגם הייתה לך לכאב והתעללות
ולמרות הכל את שבה אליו בחלומות הפנטזיה
הרועמת כמו שתיקתך ופנטוזך!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|