|
ספרתי את חיי למענך
וכשאיתך בנגיעות עסקתי
ושוב ושוב חדרתי לתוכך
ידעתי ואת ביטאת זאת בשתיקתך הרועמת:
ראשך איננו כאן איתי
את מפנטזת. במי?
ובנענוע אגן ירכייך למול תאוותי
את לא איתי את לא איתי
את שם בנקודת חייך
אחת שגם הייתה לך לכאב והתעללות
ולמרות הכל את שבה אליו בחלומות הפנטזיה
הרועמת כמו שתיקתך ופנטוזך! |
|
|
אין בעולם אהבה
כמו אהבה של אמא
של השכן שהדשא
שלו ירוק יותר
ממלפפון שהוא
בעצם תנין ואם
חושבים על זה
הוא לא אוהב
דגים, אחרת למה
הדייג אוכל
אותם?
רואים רחוק?
קוראים שקוף?
מה זה שקוף ויש
לו ריחו של
גזר?
נאד של ארנב.
נבי ארנבי
(בעקבות הבדיחה
האחרונה, נגמלתי
לגזר. מעתה אני
אוכל רק חסה.
וכמה שיותר
ירוקה, יותר
טוב. חבל רק
שאני עיוור
צבעים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.