|
העלב אותי
פגע בי
שקר אותי
הכה בי
הרוס אותי
התנכר לי
שחק בי
הרוג אותי
אבל אל תבקש ממני לשכוח
כי הכאב רב מנשוא
לא אוכל מעצמי לברוח
אתה היטב יודע
הרי לא שמעתי בקולו
לא אוכל לשמוע
הקול הזה ינפץ אותי
הוא יהרוס אותי
עדיף לי מוות מעליו
חסמתי אותו בחומות חלומותיי
אותן הוא מפורר
לאט לאט שובר
מדליף כמה טיפות של מציאות
וקובר אותי תחת חומות שבורות
מהו הגיון לאנשים כמוני
שחיים בתוך בועה
מוסיפים כל פעם שכבה
ועוד אחת ועוד
רק בשביל לשרוד
אבל ההיגיון מכה
וקליפות מתפרקות
ובועות מתפוצצות
איתן גם חלומות מתוקים
והכאב המר נותר על לשוני
ההיגיון שובר אנשים כמוני
אז תעליב אותי
תפגע בי
תשקר אותי
תכה בי
תהרוס אותי
תתנכר לי
תשחק בי
תהרוג אותי
אבל אל תבקש ממני לשכוח |
|
|
אני שונאת את
דוקטור קספר...
הוא אומר שאני
סתם ילדה קטנה,
ושאני לא
מבינה...
וחוץ מזה, אני
חושבת שהוא
עיוור צבעים,
השמלה שלי
כחולה, לא
אדומה!!
ילדה קטנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.