יוליוס לאון / ערווה תפוחה |
שמלקקת פצעה פתוח
את יושבת ערומה וערמומית
מחפשת נקודות תורפה
ערוותך תפוחה מעומס יצרים
לוחשת סודות על שדות רחוקים
שולפת ציפורניים אל מול צעדיי
מתקרבת אלי נושכת את שפתיי
דמי זולג משפתך הרטובה
עינייך מסגירות את שמחתך הקרה
בגמישות מצמידה את נקבך
מצמידה את כל כולך
מותירה אותי כגוויה
בין חולות מיטתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|