צביה מילר / אישה |
ללא אנחות הנחה.
מבט ארוך ובוחן
במראה חצי עקומה.
טעם הקפה המר
נמהל בהתחדשות השחר,
נחקק בקמטים של כמיהה,
נמהר להצטנן.
הילדות הכוזבת פסחה
כאמנית טרפז זריזה.
בתרגיל התחמקות,
פסלה אפשרויות של
סליחה.
תני לצלקת לשכוח.
לגוף
מנוחה
ממלחמת החרמה
שהוחרמה
שגועשת
מבית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|