ללא עריכה

סדנאות כתיבה אינן
סד נאות לכתיבה
הכתיבה צריכה להיעשות
כשראשך נתון
תחת המאכלת
או לפחות תחת ישבנה העסיסי
של אישה
אשר מאיצה בך לגמור
עם זה
בדרבנותיה

בלי בושה

בכלל,
צריך לכתוב בעירום
או בעת אכילה
אפילו בשירותים אפשר
כל דבר
עדיף על הבהייה הסתמית
הסתומה
בנייר החיוור הטובל
באור פלורסנט מלאכותי
לא מלכותי
בעוד תזמורת המבקרים
כבר מחממת
את כלי הנשיפה
בעורפך

שמע לי
את כל מה שתרצה
להוציא מעצמך
כדאי ש
בלילה פרטי
מתוך אינטימיות גדולה בינך
לבינך
תחרוט במחט מלובנת
על עורך

ללא עריכה.

(אפרופו טיפול שורש)

הגוף שלי מתקומם
כנגדי
כנגד ההזנחה
הפושעת
שהזנחתי אותו
ובעצם,
אותי

כמו בית חורק
הוא משבית עצמו
לאט
לאט
מכלל פעולה
בכאב

(קודם המקרר הישן
אחר כך, מכונת הכביסה
סדקים נבקעים בקירות הסידן
טרמיטים שורצים בקורות הבניין
וכו')

מזמין אותי
לטפל בו
ובעצם,
בי
כמו שלא עשיתי
כבר מזמן.

תהליכופיליה

כנראה שהשלום
לא יתחיל
בתוכי
גם אני
כנראה
מאוהבת בתהליך
בחזרה הסיזיפית
לשורשי הסכסוך
ובגירוי העצבים

לו היה בי שער אחד
של רחמים
או כותל
לצנוח עליו
בעיניים דומעות
ברגליים כושלות
לו היה לי חודש אחד
לסליחות
שאתיר לעצמי
לקבל
אולי אלוהים
לא היה הולך לי
לאיבוד
כל כך מהר.

משהו קרה

אתה כנראה קורא עכשיו
ג'וזף הלר
כשקראת בוקובסקי אהבתי אותך יותר
כאדם
עכשיו,
אוהבת אותך
יותר כסופר.