בדממה שמתחתי אני נועץ את יחפי
שומע קול צעדים ושואל לאן פונות רגלי
מי מכוון אותן, מי מהלך אותן
פונות כי מה יש לעשות, במקום אחד משעמם
ובלי לצעוד אין רגל, סימנים בחול הם עדות חזקה
הלכתי מכאן, ומי שמע או מי ראה?
הסתלקתי מעצמי כי לא זכרתי
את הדרך חזרה
ובחוף הים, יש חוף ויש ים ויש גלים
ההולך על המים הכיר בקרבה המשפחתית בינו ובין המים
ללא צורה קבועה, המכיל הוא המוכל
אבל היצר עשנו צמאים
והמים כה טעימים ורטובים
גל נותר עומד,
ועולה ומרקד,
רגע קצר שיש בו נצח
כלי קיבול שיש בו שם ולא יותר
מי רוצה להיווכח
הצמא, כמעט שכח
הזיכרון גם הוא עבר
האם כל זה אשר נותר
הכמיהה תביא אמת
ותרצח את זה שמת
צל ענן נותר גורד בשחק
מכלה עצמו בנחת
מרחוק נשמע קול צעד
מי שומע זה הפחד?
מי רואה זו היפה?
מי חושק באהובה?
נוכחות שבכל צעד
תביא עכשיו אל התמיד
לא בדד אין איש בדעת
הקורנת אור שלהי כעת |
