שוני זיל / סיפור כיסוי |
סיפור כיסוי ולא יותר, אף פעם לא הבנת לאן אני חותר.
משחק מדהים כמעט מושלם, הצלחתי לעבוד על כל העולם.
כולנו שחקנים והעולם כולו במה,
אבל לא משחקים עם החיים ועל זאת כל האשמה.
הסכמתי לעשות את מה שלא רציתי,
הסכמתי להיות מי שלא הייתי,
הסכמתי לקבל ורק בסוף בכיתי
המסך ירד.
ורק לזה חיכיתי...
הרגשה קצת משונה,
סוף מערכה ראשונה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|