|
סובב אותם
סביב אגודלך
הכאוב.
צורני
ויצורני
שכמוך!
כבר יבשו
דמעותיי
ונהרסה ילדותי
באשמתך.
אב נשים
וקטן בית.
ומה כבר
נשאר לי
ממך?
אם לא
טיפת חמלה
ורחמים
עצמיים...
רצונך עז
לרדת אל עמך
לשם נישוקו.
פעמים
נושקת העובדה
לקבלת עצמאות.
כמעין מח עצם
הנשאב
משלד האדם.
כבר נגוז המבט
של אהבתי
אלייך.
אבי הדרמה
של העולם
היה מתפהל
מהיותך!
ואם למעשה
נדמה לך
שהנך עדיין
תלותי?!
רצון צנום
בגוף מגודל.
צנום.
והרי לעולם
לא ניסית
לקבל עצתי.
הלא מדבר
אליי אתה
במעין
מילים גבוהות...
שואב אנרגיות
מסביבתך
כדי להעצימה.
מתגעגעת
לתום ילדותינו
העגומה.
היכן השקט
הנפשי
שלעולם לא שרר
בקרבך?
האדמה מפרישה
דמעותייך.
13.7 |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.