איך אפשר לחבר אותי
כשפסים שלי
נוטשים, עוזבים אותי
ת'מסילות.
איך אפשר לנחם אותי
כשחונקים אותי
עצבות, יגון ובכי
כל הדמעות.
ואולי זה רק הרגע, התחושה
ואולי זה לא קרה, אני אתך.
זה נגמר, זה עבר
והכל עצוב לרגע
ומחר, כשנסע
הכל ישוב לפתע
זיכרון, במדרון
של החיים, הפצע
שנפער.
איך אפשר לחלוק איתי
את כל משאות הנפש
את כל אותו העצב
שבפנים.
איך אפשר לנבא עתיד
צעיר הנך כמו ילד
מנוחתך לי עדן
לתמיד.
ואולי זה רק הרגע, התחושה
ואולי זה לא קרה, אני אתך.
זה נגמר, זה עבר
והכל עצוב לרגע
ומחר, כשנסע
הכל ישוב לפתע
זיכרון, במדרון
של החיים, הפצע
שנפער.
אז איך אפשר לחבר אותי
כשחולקים איתי
עצבות, גם שכול, גם בכי
וזיכרון...
נכתב והולחן ב:
17.08.2006
כ"ב באב התשס"ו
הוקדש לחייל בניה ריין ז"ל שנפל בלבנון.
יהי זכרו ברוך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.