New Stage - Go To Main Page

נלי בראון
/
בעיר הקמצנים המרוששים

בעיר הקמצנים המרוששים
אף אחד לא נותן, אך כולם מבקשים.
מבקשים לחם, מבקשים נחמה,
ובעיקר מבקשים כסף.

ויש שם אחד,
איש חדש, לא מכאן,
רק הגיע העירה, והם, כולם,
נשים וגברים, צעירים וזקנים, כאחד-
מבקשים, מבקשים, מבקשים.
והוא, כמו בקסם, מוציא מכיסו ונותן.

הוא קנה לו חיוך,
הוא קנה לו חיבה,
הוא קנה היכרות,
הכרת תודה.

והעני
לו נתן את המטבע האחרון
בזבז את כספו וקנה בחנות
לחם ואכל ושבע ונרדם התעורר
וחזר להיות רעב.

ובין רגע, כשכבר לא נותר לו מה לתת,
החל מבקש. בהתחלה בהיסוס
ואחר כך במרץ, בצורה מחושבת,
הוא הפך כמו כולם.

אבל
בעיר הקמצנים המרוששים
שוב אף אחד לא נותן, ועדיין כולם מבקשים.
מבקשים לחם, מבקשים נחמה,
ובעיקר מבקשים כסף.

ורק אחד מהם מבקש לו עוד איזה דבר,
מבקש שיזכרו מה שעשה למענם,
איך שעזר להם בשעת צרתם.
אך הם לא זוכרים, או לא רוצים לזכור,
הם אומרים שאתמול הוא אתמול והיום הוא היום.
והולכים לדרכם. והוא -
רגליו עוד הולכות, והוא הולך איתן,
אך חייו כבר הוכתמו, וגורלו - נחתם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/7/07 10:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נלי בראון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה