|
טווית קורים עדינים
מנפשך
להפיג צינת אדם
בנפשי.
עיגלת פינת כאב
עיקש
לרכך פחד.
משביליי
עלעלי אתמולים
פיזרת
להצמיח מחר ירוק.
@
במלאכת מחשבת
סיב לסיב
או אולי
ביט לביט
רקדת
בטירוף על-חושי
מקצב קנאה.
@
מהי עוד פגיעה מדויקת
בלהב התעתוע
כשהכאב אינו באופנה. |
|
|
למה במה חדשה?
כי זו הביצה
שלי, להשתכשך
במים ולקרקר
קווא-קווא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.