לאו תשיעי מיטשל / ההלך האבוד |
מתבוסס בדם,
ובתרדמת הליל זחלתי לבד
הרחוב הזה מוכר
גרתי בו שנים,
ברחוב הבא יש שביל
הוא מוביל למחשכים
עכשיו אני הולך
לאט אבל זקוף
תזכרו אותי עוד מעט
כהלך האבוד
זרקתם פירורים
סיפרתם סיפורים,
ואני כל כך רעב
הלילה כל כך קר.
אתם בביתכם
נשכבתם בספה
בלילות הכי קרים
צחקתם מול קופסא
אני אמנם רעב
אך שומע טוב מאוד
בחרתם קפיטליסט
קיבלתם בית חם
עכשיו אני הולך
לאט אבל זקוף
תזכרו אותי עוד מעט
כהלך האבוד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|