הרים, רכסי הרים, גבעות
נצבים לפני, משתקפים  בעיניי.
מדרונותיהם התלולים
עליותיהם המתונות
מתעתעים בי
מסתירים בגובהם התמיר
מחביאים בעוצמתם
את הנוף שקורא לא לי
את הים שאף בהתקרבו לחוף
נסוג הוא
מתרחק
מתקרב
לאופק, אף כשנושק לו,
   נישאים ההרים ומכפילים רומם
מסרבת את לפגוש במראה המדבר
מנסה לעקוף, להציץ, לגנוב עוד חזיון כחול אחד...
הם ,
אינם הגורמים לך תעתוע
את,
הנך זו המסרבת לקבלם
בהירותם...
נוף אחר כעת נשקף מחלונך,        
אל תשלחיהו כי לא תצליחי
איתן ועוצמתי, יסתיר לך              
עד שתתגלי את - בפניו.