ארבל הכרמלי / תמיד אתי |
חשתי אותך, את עורך,
היו אלה ידייך המלטפות
ושפתותייך המנשקות
שנתנו לי לחשוב
שוב ועוד
שאת היא כל העולם;
אינך אשליה של סתם.
הייתי איתך, לידך,
חשתי אותך, את עורך,
טוב היה לזכור
שאינך חולפת מחיי בין-יום,
שיש לי אותך תמיד אתי
בדרך לא דרך שמזמנים החיים.
22/07/07 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|