אני איתך
את איתי
את אוהבת אותי
אני אוהב אותך
את רוצה אותי
אנחנו ביחד
חיי באשליות
אהבתי אותך, אוהב אותך וגם אני אוהב אותך
ניסיתי ללכת ניסיתי להתרחק אבל ככל שהרחקתי
התקרבתי יותר ויותר בלי לשים לב
חשבתי עלייך, חושב עלייך פשוט לא יכול בלעדייך
קר לי בלעדייך, בלילות לא ישן אפילו כשאני רואה פרח הוא נובל
האם זה באמת נכון?
האם זה באמת קורה?
או שזה אשליה שהלב יוצר
שלא יחסר שלא יחסר הרוע הזה
רוצה לשכוח רוצה לאהוב
רוצה אותך רוצה בלעדיך
רוצה איתך רוצה פשוט אותך.
חלמתי עליך חלמתי שאני מאושר
חשבתי שיש לי אותך חשבתי
חשבתי שאנחנו מאוהבים.
אבל הייתי באשליות
ואני עדיין באשליות
חשבתי שאת אוהבת אותי
אבל זו אשליה
אשליה שחזקה ממני
אשליה שהיא נראת אמיתית
חייתי מול מסך שקוף
וראיתי איך צחקת וחייכת כל-הזמן
וזה שבר אותי שבר את ליבי
שבר את נשמתי לרסיסים
אני אוהב אותך וכנראה
נכנסתי לאשליה הזאת
נכנסתי אליה מהר וחזק
אני מנסה לצאת ממנה
אבל אני לא מצליח
מנסה בכל הכוח וזז טיפה
ונשבר
לא יודע אם אוכל לצאת מהאשליה הזאת
מהאשליה שאנחנו מאוהבים זה בזה ושיש לי אותך
כל פעם אני מצליח לשבור לך משהו
משהו שם בפנים אצלך
אני אוהב אבל כנראה האהבה הזאת כלפיך
גורמת להרס
אבל עכשיו אני יודע שאני באשליה
ואני אנסה עוד יותר לצאת ממנה
אבל זה לא אומר שאני לא אמשיך לאהוב אותך
זה אומר שאני אהיה חופשי ושאני אצא מקירות הזכוכית שתוקעים
אותי
אני מבטיח שזה השיר האחרון שאכתוב עלייך
אבל אני מתגעגע ואוהב אותך...
חושב עליך
ועכשיו אני מבין שהאשליות הן רק לגביך
אבל אני באמת אוהב אותך ורוצה אותך
ואנחנו באמת ביחד אבל זה לא אותו דבר לגביך
את לא באמת רוצה אותי ואת לא  באמת רוצה להיות איתי
ואת לא באמת רוצה להיות ביחד
ואת נפגעת מזה כל פעם מחדש
את נפגעת מזה שאני אוהב אותך
ואת  לא  אוהבת אותי
אבל אני מבין אני לא מוכן יותר לפגוע בך
כי אני אוהב אותך
אז אהיה שלום להתראות
אבל אני עדיין אוהב אותך
זהו אני מבטיח שזה השיר האחרון עליך...