|
סיבי פשתן עוטפים מסילות הברגה
על פני צינור המתכת הכסוף
של משתנת בית הקולנוע המקומי
לובן החרסינה בוהק באור ניאון כחלחל.
מושבי קטיפה מרופטים באדום
על ריצפה פלסטית שחורה
המסך זוהר כעיניי חתול בחשכה
מנשב למולי עולמות חדשים.
קסמי אור כמגע האשליה
העוטפת חלומות לילה ענוגים
חיוך נערות עטופות אהבה
תחושת כרי דשא על רגליים יחפות.
שערי הכוכבים פתוחים לרווחה
מבעד למסילות העולם הארצי
קרני השמש עוטפות אשליה בהקיץ
לתוך מתחם הכרה אנושית. |
|
|
זה אחרת כשהיא
לא חברה שלך.
החבר של החבר של
שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.