מילים של מיכל גונן המככבת אצל ידידנו פינקסון.
לחן, לחמניות, עיבוד, שיעבוד ועבודבול של החרפן התורן באשר הוא
אני:
עודד זמיר.
היא לא רוצה ללכת לישון
לעולם.
תחושת האושר
חדשה לה.
אנשים, ממהרים למות.
אך היא פורחת
עם כל סיגריה.
עדיין מחפשת
ולפעמים מוצאת
תגליות.
מרגשות אותה
כמו ילדה קטנה.
שמחה מדברים פשוטים.
כמה קל לרצות אותה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל יום הוא היום
הראשון בשארית
חייך, חוץ מהיום
שבו אתה מת.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.