ניסוי בכתיבה


התעוררתי לבוקר חדש בחיים,
חיים ריקים ואפורים,
כל יום דומה לקודמו,
חיים של מישהו, שלא יודע מה לעשות עם עצמו.
בכל כוחי חיפשתי תקווה
נקודה של אור במרה השחורה,
אך כגודל התקווה כך גם גודל האכזבה,
אז אני כבר חושב להפסיק לנסות,
כי אין לי כבר כוח לעוד אכזבות,
ככה זה אצלי בחיים,
תקוות הן כמו מגדל קלפים,
בכל פעם שאני מנסה אותו לבנות,
תמיד מגיעה רוח פרצים,
רוצה להתעורר למציאות אחרת,
לצאת מהפסימיות לאופטימיות מוארת,
צריך נס שזה יקרה כך פתאום,
אבל מה שבטוח,
זה כבר לא יקרה היום.