כמו הפכתי תלותית,
טובעת בזרם אינסופי
של פחדים.
בהגיון מפוקפק,
אפול אל תוך עצמי.
אחזיק חזק,
ללא רפיון.
שמא אפול עמוק יותר,
ומי שאני אינו עוד.
כמו הפכתי תלותית,
בורחת מערפולו של דמיון,
אך אין בכוחי להגיב למציאות,
אין בי גם רצון.
בין ייסורי מצפון,
כאב ופחד,
לא אומר דבר.
רק אתן למחשבות המציירות אותי
לצרוח.
וכשאגיע,
אנסה בכל כוחי לשכוח,
כי רק כמה רגעים לפני הסוף,
אתעורר.
ואצטער,
על שלא נותרתי שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.