שירים לזאת שאהבתי נכתבים בי כעת
כמו כוויות על עורי
משפטים שהגיתי בין סדינייך מעוררים בי
כעת אוושת מבוכה
שירים שכתבתי לזאת שאהבתי סהרוריים
בראשי כמו מחלות שהגוף אינו נותן בהן
סימנים.
כשקראתי לך "בואי", התכוונתי שתבואי ולא
באותות ובמופתים ולא בשרפים .
אלא בגוף, מוחשי כמו בקרב מגע, שבו
מגע הוא מגע ומכה היא מכה ולכאב יש רק
פרשנות אחת - דם.
אהבתי אליך היא נוקאאוט ממושך, הפסד
בפרקים, סיבוב אחר סיבוב
ובכל סיבוב מחליפים לי את השנים
ומתקינים לי תותבות
התבוסה מוכרת כמו גננת מרושעת.
שירים שאהבתי לזאת שכתבתי
לעיתים תכופות אני כותב אותך, קסיופיאה שלי,
אני ממציא אותך        
כדי שתמציאי אותי.
לבל אעצום את עיניי בפני הצפצפות הללו
והציפורים מצחיקות המקור
לעיתים אני מצער אותך רק כדי להבטיח לך
היכרות הולמת עם הצער
וכל היופי הזה שאין ביכולתי להכיל
מקפיא את דמי.