|
ההוויה מצביעה עליי באצבע
לא מנומסת ומגחכת כי
אני כלואה בה והיא
כלאה אותי בגופי
ומחשבתי שייכת לי ואינה
יכולה להתנער ממני ולהתמקם
בחפץ או אישה
מבלי לזכור את עברה בי
כי היא מוגבלת בכבלי ההגיון
שההוויה הכתיבה באנוכיות.
המחשבה צרובה בשמו של אדם
ומדממת את דפוסיו |
|
|
אין לי קוים
אדומים, מכרתי
אותם על מנת שלא
לרעוב לדוחן.
אפרוח ורוד,
מובטל עד מאוד
(2). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.