|
ההוויה מצביעה עליי באצבע
לא מנומסת ומגחכת כי
אני כלואה בה והיא
כלאה אותי בגופי
ומחשבתי שייכת לי ואינה
יכולה להתנער ממני ולהתמקם
בחפץ או אישה
מבלי לזכור את עברה בי
כי היא מוגבלת בכבלי ההגיון
שההוויה הכתיבה באנוכיות.
המחשבה צרובה בשמו של אדם
ומדממת את דפוסיו |
|
|
הוא חושב שהוא
אלוהים, אבל אין
לו חברים, אשה,
או כסף
וכשמזכירים לו
את זה, הוא שואל
אם לאלוהים יש.
חצי תימני על
אחד שמבין את
אלוהים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.